גזר דין בתיק ת"פ 16582-03-11

1.      הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בעבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית. כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם, ביום 12/1/11 בחניית בית ספר שז"ר בבאר שבע, מכר הנאשם לסוכן משטרתי 202 גרם נטו חשיש תמורת 4,100 ש"ח. ביום 17/1/11 בחניית בית ספר שז"ר בבאר שבע החזיק הנאשם 89 גרם נטו חשיש שלא לצריכה עצמית.

2.      המאשימה ביקשה לגזור את עונשו של הנאשם בחומרה. לטענתה למרות שמדובר בנאשם צעיר בן 24 שנים, הוא כבר צבר לחובתו עבר פלילי עשיר בעבירות רכוש, אלימות, סמים ועוד. המאשימה ציינה את חומרת העבירות, את משקל הסם ואת טיבן של העבירות, המלמדים בשילובם על מעורבות עניפה ועמוקה בעולם הפצת הסמים. הודגש כי מחומר החקירה עולה כי הנאשם מנוסה בטרמינולוגיה של עולם הסמים ובקיא במחירי סם, ולא בכדי המחוקק קבע עשרים שנות מאסר לצידה של עבירת הסחר. מדובר אמנם בסם "קל", אולם בני נוער וצעירים מתפתים לשימוש בסם זה ולאחר מכן מתדרדרים לסמים הקשים.     
המאשימה הדגישה כי גם התסקיר מעלה כי קיים סיכון להישנות עבריינית והערכה כי הנאשם הפנים אורח חיים עברייני, ולכן נמנע שירות המבחן מכל המלצה טיפולית וממליץ על ענישה מוחשית. בנסיבות אלה עתרה המאשימה לעונש של שלוש שנות מאסר, חילוט הכספים שנתפסו, קנס כבד, מאסרים על תנאי ארוכים, פסילה ופסילה על תנאי.

3.      מטעם ההגנה העידה אימו של הנאשם. היא סיפרה כי הנאשם גדל בסביבה נורמטיבית, אם כי חווה בילדותו קשיים של התפרקות המשפחה. בגיל צעיר הוא הביא ילד לעולם ואף גידל אותו ועבד בחברת הייטק אלא שלאחר שפיטרו אותו הוא הדרדר.      
האם ציינה כי היא נכה 100%, וזקוקה לנאשם בגידול בנו, אשר שואל שוב ושוב מתי האב ישוב. היא ביקשה לגלות רחמים על הנאשם ולאפשר לו לראות את בנו במהירות המירבית.

4.      הסנגור ביקש לדון את הנאשם לקולה. ראשית, הנאשם חסך זמן שיפוט יקר. שנית, הנאשם אב לילד קטן ומעוניין לפתוח דף חדש בחייו ויש לו משפחה נורמטיבית אשר תסייע לו בטיפול לאחר שחרורו. שלישית, עברו של הנאשם אינו מכביד וגזר הדין האחרון הינו משנת 2008. רביעית, כתב האישום תוקן באישום השני באופן משמעותי, הנאשם ביצע את עבירת הסחר בצוותא עם אדם אחר ולא נהנה מהכסף. מעמדו בשרשרת הפצת הסם הינו מעמד נמוך. חמישית, הסנגור נסמך על תסקיר שירות המבחן לפיו הנאשם מגלה תובנה למעשיו, לוקח אחריות ומבקש להשתנות ולכן התסקיר תומך בענישה מתונה. הסנגור הגיש גם שורה של פסקי דין בעבירות דומות, בהם נגזרו עונשים מתונים.

5.      לחובת הנאשם שלוש הרשעות קודמות. תחילה נדון בשנת 2004 בבית משפט לנוער בעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית והפרעה לשוטר. הנאשם נדון בשנית בבית משפט לנוער בשנת 2006, בצירוף של תשעה תיקים שונים בעבירות אלימות, רכוש וסמים, הן לצריכה עצמית והן שלא לצריכה עצמית, לששה חודשי עבודות שירות. הנאשם נדון בשלישית בבית משפט השלום בבאר שבע בשנת 2008 בתיק של תקיפת בן זוג ועבירות נלוות.            
לא ניתן לטעון, כטענת המאשימה, כי מדובר בעבר פלילי מכביד. גם אם ניכר כי ניתנו כבר לנאשם הזדמנויות ועברו מלמד על מעורבות פלילית בתחומים שונים ומגוונים, הרי שמדובר במאסר ראשון מאחורי סורג ובריח.

6.      תסקיר שירות המבחן מיום 1/11/11, מציין את נסיבות חייו המורכבות של הנאשם, אשר גדל ללא דמות הורית סמכותית ומציבת גבולות, נגרר אחר חברה שולית והפנים נורמות ודפוסי התנהגות עבריינים. שירות המבחן מציין כי במסגרת תסקירים שנערכו בבית משפט לנוער, עלה כי הנאשם הינו נער אינטליגנטי ובעל פוטנציאל גבוה, אולם הוא לא שיתף פעולה עם השירות, ולכן הניסיונות הטיפוליים לא צלחו. הנאשם החל את השימוש בסם בגיל 16, לדבריו לאחר שלוש שנים הפסיק את צריכתו, אולם לאחר הפרידה מבת זוגו לפני כשנתיים, חזר לצרוך סמים.
שירות המבחן מתרשם כי הנאשם מגלה מודעות ראשונית לבעיית ההתמכרות, אולם הוא דחה אפשרות של שילוב במסגרת גמילה סגורה המתאימה עבורו. הנאשם מודה בעבירה ולוקח אחריות ולדבריו הוא מתכוון לפתוח בהליך טיפולי לאחר שחרורו, אם כי שירות המבחן מביע ספקנות לגבי יכולתו לצאת מעולם הסם שלא במסגרת קהילה סגורה.         
בסיכום התסקיר מציין השירות כי הנאשם עדיין מתקשה לבחון את התנהלותו באופן ביקורתי ולכן קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות פלילית לנוכח הפנמת אורח חיים עברייני. לפיכך המליץ השירות על ענישה מוחשית שתבהיר לנאשם את חומרת מעשיו.

7.      הסנגור הגיש כאמור שורה של פסקי דין, כולם מבית משפט השלום לגבי ענישה בעבירות דומות. לגבי ת"פ 1745-03-11 בו נדון הנאשם על ידי לשנה מאסר בפועל, מדובר בנאשם ללא עבר פלילי ובכמויות קטנות בהרבה מהכמויות שבענייננו. לגבי ת"פ 4481/08, שם נדון הנאשם ל- 20 חודשי מאסר, אשר כללו הפעלת מאסר על תנאי בגין סיוע ותיווך בסחר בסמים קשים. העונש הוא אכן מקל למדי, ואינני רואה מקום לגזור ממנו בענייננו. לגבי ת"פ 13669-03-11 שם נדון הנאשם למאסר של עשרה חודשים בגין עבירות תיווך וסחר בסם מסוכן מסוג חשיש, אולם זאת לנוכח נסיבות יוצאות דופן שפורטו בתסקירים וכאשר הנאשם לא היה עצור. לגבי ת"פ 22866-05-10 נדון הנאשם ל- 15 חודשי מאסר בפועל אולם התסקיר היה חיובי ובעברו לא היו עבירות סמים.

8.      פסיקה מבתי המשפט המחוזיים, העלתה רמת ענישה משתנה לכאן ולכאן: בע"פ (מחוזי ת"א) 32013-12-10 אבנת נ' מ"י (2011) בגין שלוש עבירות סחר חשיש אושר עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל, חרף היות הנאשם ללא הרשעות קודמות ומשוחרר בתיק. בע"פ (מחוזי ת"א) 71162/01 בן דוד נ' מ"י (2002), מדובר היה בשתי עסקאות ובהחזקה שלא לצריכה עצמית בכמויות דומות לענייננו. העונש של שלוש שנות מאסר אושר על ידי ערכאת הערעור אשר קבעה  כי יש חומרה בכך שהמערער בחר לסחור בסמים בגן ציבורי, המיועד לבני נוער וילדים.      
בע"פ (מחוזי ב"ש) 11095-01-10 אזמה נ' מ"י (2010), מדובר היה בשלוש עסקאות של סחר בחשיש ועוד החזקה שלא לצריכה עצמית, נדון הנאשם לשנתיים מאסר, חרף תסקיר חיובי. בית המשפט המחוזי קבע כי העונש נוטה לקולה, אולם עדיין סביר ולכן לא התערב בעונש.        
בע"פ (מחוזי ת"א) 72120/06 טבדידישווילי נ' מ"י (2006), אישר בית המשפט המחוזי, בגין שני מקרי סחר בחשיש, חריגה מהסדר טיעון של שמונה חודשים על ידי גזירת ארבעה עשר חודשי מאסר בפועל.

9.      בענייננו, לא ניתן להקל ראש במעשיו של הנאשם. באישום הראשון מדובר בכמות גדולה של חשיש, מעל 200 גרם תמורת 4,100 ש"ח, ובאישום השני על החזקת קרוב ל- 90 גרם שלא לצריכה עצמית הכל בחניית בית ספר (!). הכמויות, הסכומים והעובדה שמדובר בשני אישומים, מחזקים את טענת המאשימה כי מדובר בנאשם המעורה היטב בשרשרת הפצת הסם. אין ספק כי ניתן להכריז על הנאשם כסוחר סמים.           
עברו של הנאשם איננו מכביד, אולם גם איננו קל ויש בו גם הרשעה בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בנוסף לתיקים רבים של החזקת סמים לצריכה עצמית. לנאשם יש משפחה תומכת, אם אשר מעוניינת לסייע לו ובן אשר ממתין לו בבית. עם זאת, תסקיר שירות המבחן מדבר על סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות והפנמת דפוסי התנהגות עבריינית.

10.  נוכח כל האמור לעיל לא נראה לי כי ניתן לאמץ את עתירת הסנגור להסתפק בתקופת מעצרו, אולם מאידך עתירת המאשימה לשלוש שנות מאסר היא מופרזת בהתחשב בפסיקה שלעיל, בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובעובדה שלמעשה מדובר במאסר ראשון אחרי סורג ובריח.

11.  לאחר שאני שוקל את כלל נסיבות העניין לקולה ולחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: